שינויים החלים ברשת החברים של אמהות ואבות משמורנים גרושים לאחר הגירושין
מחקר חדשני שערכתי (קידר, 2000) בדק את השינויים החלים במרקם רשת החברים של אמהות ואבות גרושים משמורנים, לאחר הגירושין בהשוואה לעת הנישואין, ואת ההבדלים בשינויים הללו בהתייחס למגדר ובהתבסס על תיאוריית החליפין החברתי (Homans,1961).
בחנתי את ההבדלים בין נשים לבין גברים בזהות המינית, בדפוסי התקשרותם החברתית וביצירת קשרים אלה בהתייחס להבדלים מגדריים ומפרספקטיבה של תפיסת התפקיד הנשי או הגברי.
בדקתי גם את הקשר שבין מגדר לבין תיאוריית החליפין החברתי וכיצד באות לידי ביטוי תוצאות קשר זה במה שנשים וגברים מחפשים בהתקשרויותיהם החברתיות, והאם צרכים אלה נענים על ידי חברי רשתותיהם החברתיות. כלומר - איזה סוג של חליפין מחפשים נשים וגברים בקשריהם החברתיים, ומה ה"תשלום" אותו הם מוכנים לשלם בעבור קשרים אלה.
סקירת ספרות המחקר מצביעה על כך שלפירוק הקשר הזוגי יש השפעה מיידית וישירה על רווחתו של פרט שמתגרש, ובעת משבר זו, נחוצה לו תמיכה חברתית לצורך הסתגלותו לגירושין. משום כך יש חשיבות רבה לבדיקת השינויים החלים ברשת החברים לאחר הגירושין.
בדיקת מרקם רשת החברים של נשים וגברים גרושים לאחר הגירושין בהשוואה לתקופת הנישואין הקיפה מגוון היבטים: מבנה הרשת, מרכיביה, תכיפות (אינטנסיביות) הקשרים ודרגת הקירבה בין הפרט הגרוש לבין חברי הרשת שלו/ה בשבעה תחומים (תחושת קירבה, שיחות טלפון, ביקורים הדדיים, בילוי משותף מחוץ לבית, תמיכה רגשית, תמיכה מעשית, ותמיכה עם הילדים), מיהו יוצר הקשר (אישה/בעל/שני בני הזוג), תקופת ההתחברות (לפני הנישואין/בעת הנישואין/לאחר הגירושין), ומקור הקשר לכל חברות (על פי מודל "מקורות קשר לחברויות" הכולל 10 מקורות קשר אפשריים. קידר, 1996).
המחקר כלל 110 נשים וגברים, כולם הורים משמורנים יהודים, החיים בישובים עירוניים במרכז ישראל. טווח הגיל של משתתפי המחקר נע מאמצע שנות העשרים עד לאמצע שנות החמישים לחייהם, הזמן שחלף מגרושיהם הפורמליים היה בין 2-7 שנים, וכולם מנהלים משק בית עצמאי.
כלי המחקר כללו: 1. שאלון פרטים אישיים. 2. שאלון קשרים חברתיים. 3. שאלון רשת חברתית (קידר, 1996).
התברר כי הבדלים בין הרשתות החברתיות של נשים לבין אלה של גברים הם אכן פועל יוצא של ההבדלים המגדריים - הן של משתתפי המחקר והן של חבריהם.
ניתן לומר בהכללה כי גברים הם אלה ש"המחיר החברתי" אותו הם משלמים בעקבות הגירושין הנו זעום ביותר, אם בכלל, בהשוואה לאובדן והשינוי אותו חוות נשים. חברים ברשתות החברתיות של בני זוג שמתגרשים נוטים לרוב, להעדיף את המשך הקשר החברתי עם גברים שמתגרשים על פני הקשר עם נשותיהם.
קיימים הבדלים בין נשים לבין גברים בהתנהגויות, בצרכים ובהתקשרויות חברתיות (בתחומי שיחה, תמיכה, שיתוף, הדדיות, תחרותיות, ידענות, טיפול ועוד). קשרים חברתיים הנם תלויי מגדר ומבוססים על "תן וקח" ו"מה יוצא לי מזה?" (תיאוריית החליפין החברתית) של "עסקאות-כדאיות" שעושים החברים של בני-זוג שמתגרשים, בעת פירוק קשר הנישואין. "האם עדיף לי להישאר בקשר אתו או אתה?" - שואלים עצמם החברים עם תחילת הליך הפירוד בין בני הזוג.
מצאתי כי רשת החברים שלאחר הגירושין, של נשים ושל גברים כאחד, גדולה מזו שהייתה להם בעת הנישואין, אולם, בשתי התקופות הללו (בעת הנישואין וכיום) - רשת החברים של גברים גדולה מזו של נשים.
יצרתי מספר קטגוריות לצורך אבחון מדוקדק של המתרחש ברשת החברים, בהן קטגוריה של קיטלוג קבוצות חברים. בעת הנישואין יש למרבית הזוגות חברים משלוש קבוצות: קבוצת "חברי האישה" - שהאישה יצרה עימם את הקשר, קבוצת "חברי הבעל" - שהוא זה שהביאם לנישואין, וקבוצת החברים המשותפים לשני בני הזוג -"חברים שלנו", אשר שני בני-הזוג יחד הם שיצרו את הקשר עם חברים אלה.
דרגת הקירבה ותכיפות הקשרים של נשים עם קבוצת החברים מעת הנישואין (חברים שהתווספו לרשת החברתית שלהן בעת נישואיהן) נמוכה לאחר הגירושין בהשוואה לקשריהן עם קבוצת חברים זו בעת הנישואין, בעוד שבקרב גברים השינויים קטנים מאד ובמרבית תחומי-הקשר שנבדקו, אף לא נמצאה מובהקות.
גברים גם כמעט ולא איבדו חברים משותפים מעת הנישואין וקשריהם עימם קרובים ואינטנסיביים יותר מאשר קשריהן של נשים עם חברים אלה, ונותרו בדרך כלל יציבים וללא שינוי בהשוואה לעת הנישואין.
לעומת זאת, בקרב נשים, בדיקת קשריהן עם קבוצת החברים מעת הנישואין העלתה כי רק קשריהן עם קבוצת החברים שלהן ("שלי") נותרו כיום כמעט ללא שינוי בהשוואה לעת הנישואין.
מספר החברים שבחרו להתרחק מנשים לאחר גירושיהן גבוה באופן מובהק מאשר מספר החברים שהתרחקו מגברים, וזאת בכל שלוש קבוצות החברים מעת הנישואין.
קשריהן של נשים עם כלל קבוצת חבריהן "מעת הנישואין" אף חלשים יותר ופחות אינטנסיביים מאשר קשריהן עם קבוצת החברים שלהן "מלפני הנישואין" ("חברים וותיקים") או עם חברים שהן הכירו לאחר הגירושין ("חברים חדשים").
בקרב גברים נמצא דפוס דומה אך קשריהם עם חברים חדשים (מלאחר הגירושין) הם החזקים והאינטנסיביים ביותר.
לא נמצאו הבדלים בין נשים לבין גברים בקשריהם לאחר הגירושין עם חבריהם הוותיקים (מתקופת רווקותם טרם הנישואין), מלבד בתחום תמיכה רגשית שבו קשרי נשים עם החברים הוותיקים היו חזקים יותר מאלה של גברים.
מרבית הנשים ציינו כי הסיבות העיקריות להתרופפות/ניתוק קשריהן של חברים עמן הן: אי נוחות החברים לכלול אותן בפעילויות חברתיות בהיותן ללא בן זוג, נאמנות החברים לבעל לשעבר, וחששם של המתרחקים לזוגיות שלהם.
לעומת זאת, שליש מהגברים דיווח כי לא חל כל שינוי בקשריהם עם חברים. אחרים ציינו כי בשיעור ההתרחקות הזעום שכן התרחש, הסיבות העיקריות להתרחקות היו: נאמנות המתרחק/ת לבת זוגם לשעבר, או בחירתם של הגברים עצמם להתרחק או להתנתק מחברים מסוימים.
במרבית תחומי הקשר שנבדקו לא נמצא כל הבדל בין נשים לבין גברים בעוצמת הקשר עם חברים חדשים (מלאחר הגירושין), מלבד בתחומים: קירבה וביקורים הדדיים - בהם דיווחו גברים על קשרים אינטנסיביים וחזקים יותר עם חברים.
מרבית הנשים ציינו כי הסיבות העיקריות לחיזוקם של קשרים עם חברים לאחר הגירושין הן: רצון החברים לסייע להן, דמיון בתחומים שונים בינן לבין החברים וצורך משותף.
ואילו הגברים ציינו בעיקר את הדמיון בתחומים שונים בינם לבין חבריהם.
נמצאו הבדלים בין נשים לבין גברים בדירוג "מקורות הקשרים לחברויות" בעת הנישואין ולאחר הגירושין. בהכללה, דרוג מקורות הקשר לחברויות בקרב גברים אינו שונה כיום לעומת דירוגם בעת הנישואין. חשוב לציין כי בעת הנישואין וגם לאחר הגירושין, רשת החברים של גברים היא עשירה ומגוונת.
לעומת זאת, רשת החברים של נשים עברה שינויים משמעותיים ביותר. מקורות הקשר העיקריים לחברויות כיום בקרב נשים הם: "אירוע משותף", "מקום עבודה", "שכנים" ו"חברי ילדות". ואילו "חברי הבעל", שהיווה את מקור הקשר הראשון והעיקרי לחברות בקרב נשים בעת נישואיהן, הפך לשולי ביותר לאחר הגירושין ודורג במקום אחרון.
אחוז הנשים המצויות כיום ברשת החברים של נשים גרושות וגם של גברים גרושים גדול מאשר בעת הנישואין. גם אחוז החברים שאינם נשואים (רווקים/אלמנים) גדל לאחר הגירושין ברשתותיהם של גברים ושל נשים באופן מובהק.
אולם העלייה שחלה בקשרים עם חברים בלתי נשואים (וירידה בקשרים עם חברים נשואים) גדולה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים.
אחוז החברים שהינם "פרטים נשואים" (קרי: חבר בסטטוס "נשוי" שהקשר של משתתף/ת המחקר נשמר רק אתו/ה ללא קשר עם בן/ת הזוג) גבוה כיום ברשתותיהן של נשים לעומת אחוזיהם ברשתות-החברים של גברים. גם אינטנסיביות הקשרים של נשים עם חברים אלה גבוהה יותר מאשר קשריהן עם חברים נשואים וזוגות.
קשריהן של נשים גרושות עם נשים אחרות ברשתותיהן החברתיות הם קרובים ואינטנסיביים יותר מאשר קשריהן עם גברים, וזאת בכל תחומי הקשר שנבדקו.
אולם, קשריהם של גברים גרושים עם גברים ברשתותיהם, קרובים יותר אך ורק בתחום קירבה שהם חשים אליהם, בעוד שבתחום תמיכה עם ילדים, לדוגמה, קשריהם עם נשים ברשת קרובים יותר.
תמצית מסקנות המחקר: לאחר הגירושין חלים שינויים במרקם רשת החברים של אמהות ואבות גרושים. נמצאו וזוהו שינויים במבנה הרשת, בגודלה, בהרכבה, במקורות הקשר לחברויות, בדרגות הקירבה וברמת אינטנסיביות הקשרים בין משתתפי המחקר לבין חבריהם.
בכל השינויים הללו נמצאו הבדלים בהתייחס למגדר: בהכללה, גברים עברו פחות שינויים באופן משמעותי ואיבדו פחות חברים מאשר נשים.
יש חשיבות רבה למיפוי התקופה בה נוצר קשר החברות (לפני/בעת/אחרי הנישואין), מי יצר את הקשר (האישה/הבעל/שני בני הזוג) ומהו "מקור הקשר" לחברויות (המודל התיאורטי של המחקר).
תרומת המחקר במישור התיאורטי: המחקר מציג מודל חדש התורם למילוי החלל בהבנת רשת החברים כרשת נפרדת בתוך הרשת החברתית. כמו כן, הוא מבהיר את הדינמיקה והשינויים החלים ברשת החברתית וברשת התמיכה הטבעית ואת דרכי התנהלותן בעתות משבר. כמו כן, השינויים והתנהגות הרשת מובנים כעת על רקע ההבדלים המינניים והאופן בו פועלים גברים ונשים. הוארו גם הרעיונות שבבסיס תיאוריית החליפין החברתי והובהר אופן יישומם המעשי בהתנהלות רשת חברים לאחר גירושין.
במישור המעשי - ניתן להסתייע בממצאי המחקר בטיפול בהורים גרושים להגברת מודעות המטפלים וההורים הגרושים לדינמיקות המתרחשות ברשת החברים לאחר הגירושין. הבנת השוני בין גברים לבין נשים תוליך להתייחסות לצרכים השונים של כל קבוצה ותנווט את הנחיית המטפלים על פי הבנתם את התנהלותם של חברי הרשת (נשים וגברים) של המתגרשים. ניתן גם לסייע להורים גרושים בהכוונה ובייעוץ לייסוד רשתות חברתיות אינדבידואליות ולפיתוח קשרים עם חברים שייטיבו לענות על צורכיהם הרגשיים והמעשיים אשר אינם נענים עוד על ידי המערכת הזוגית שחדלה מלהתקיים. ממצאי המחקר יסייעו אף בהכוונתם של הורים גרושים למקורות קשר חדשים לשם יצירת חברויות התואמות את תחומי התעניינותם וצורכיהם הנוכחיים, ובפיתוח כישוריהם החברתיים כהכנה לקראת הגירושין ולחיים שלאחר הגירושין.
ד"ר דניה קידר
עו"ס קלינית
כל הזכויות שמורות למחברת © 2009
